פיפי קקי- ברח לי!!

"אנונימי" אמר/ה:

שלום,
יש לי ילדה חמודה בת שלוש וחצי. גמלנו אותה בקיץ- באוגוסט.
מאז הגמילה היא הולכת לשירותים,עושה פיפי וקקי לבד. לכאורה הכול בסדר.
אבל יש אבל גדול- פעם ביומיים שלושה היא מלכלכת בתחתונים או מרטיבה. ברור לי שהילדה יודעת לגשת לשירותים. ניסיתי להטיף, ניסיתי לשתוק ולטפל עניינית. הציעו לי לתת סטירה קטנה כל פעם, אבל לא נראה לי שזה הולך לעבוד. אני ממש חסרת אונים. למה זה קורה ואיך אני אמורה להגיב כדי להפסיק את התופעה.

לפני חודש נולד לנו תינוק והילדה כמובן יותר רגישה (אם כי התופעה הייתה קודם!). אני רואה בעיניה את ההתמודדות עם האח הקטן שפלש לחיים ומכניס ספק במקומה במשפחה. חשוב לי להגיב בצורה שלא תזיק לה.

אנא, עזרי לי.

"ילדים זה לא צחוק" אמר/ה:

ל"אבל גדול"  (ילדה בת 3.5 שמלכלכת מידי פעם)

לא הטפה ,לא שתיקה, ולא סטירה יעשו את המלאכה. כמו שלא היית מטיפה או סוטרת כדי שילד ילמד חשבון. לנו זה ניראה מובן אבל בשביל ילדה פעוטה לשים לב לתחושות הגוף, לרוץ בזמן לשירותים- זה מתמטיקה גבוהה. אחרי מספר פעמים שדוחים הליכה לשירותים ילדים לומדים שביכולתם להתאפק. לדעת מתי אפשר יהיה להצליח להתאפק ומתי לא – זה כבר סטטיסטיקה גבוהה.

בגילה היא זקוקה להנחיה והדרכה ברוח טובה, מה כן לעשות. המשיכי להזכיר לה כל כמה זמן. החמיאי ועודדי. אם בורח לה הרגיעי אותה וכווני אותה ללכת לשירותים ("לא נורא, מיום ליום תלמדי. בטוח שתצליחי!"). נהגי באופן דומה לגבי היציאות הקשות. חשוב לעודד את הילדה לשבת בזמנים קבועים, מספיק זמן כדי להצליח להתרוקן. להסביר לה ברוח טובה שגם אבא ואימא עושים ככה. הציעי לה ללכת להתפנות לפני שהיא מתחילה לשחק כדי שזה לא יפריע לה אחר כך, וספרי לה כמה את גאה בה כשהיא עושה זאת.

ובשום מקרה אל תתני סטירה. אפילו לא קלה. אפילו לא על היד. מה שסטירה אחת מקלקלת קשה לתקן במאה נשיקות. בחינוך לניקיון אנחנו מנסים לקשר בין שירותים, הפרשות והרגשה טובה. אם הם זוכים למכה וגינוי הם נמנעים, מתאפקים ומדחיקים כל מה שקשור לנושא.

הרגישות שלך לרגישות של הבת ללידת האח נוגעת לליבנו ובודאי נוגעת לליבה. מצאי זמן קבוע ביום לשחק איתה ולהקדיש רק לה וגם לזה היא לאט לאט תתרגל.

שיהיה במזל טוב!

"אנונימי" אמר/ה:

אני מנסה להבין איך גומלים ילד מפיפי בלילה. הילד כמעט בן 3. הרבה פעמים הוא יבש. תלוי אם אני לוקחת אותו וגם כמה קרוב לשינה שתה חלב. ממה שאני קוראת בנושא, אני מבולבלת:

כן לקחת/ לא לקחת?

להפחית שתייה/ לא משנה?

לשים בינתיים חיתול/ שירגיש כשמרטיב?

אשמח לקבל הכוונה כדי להתחיל נכון.

תודה רבה


"ילדים זה לא צחוק" אמר/ה:

ל"להתחיל נכון"  (גמילה של ילד בן 3 מהרטבת לילה)

ההתחלה הנכונה היא קודם כל להכיר בכך שבגיל 3 הרטבת לילה היא לגמרי נורמטיבית. ילד בגיל הזה מתקשה לשים לב לתחושות הגוף תוך כדי שינה, להעיר את עצמו, ללכת לשירותים ולחזור להרדים את עצמו. אפילו בגיל חמש-שש יש עוד אחוז מסוים של ילדים ששנתם עמוקה והם מתקשים להעיר את עצמם כדי להתפנות.

אין דרך אחת לגמול ילד בלילה ולכל ילד ולכל הורה מתאימה דרך אחרת. את יכולה להוריד חיתול, לתת לשתות שעה לפני ההשכבה, לקחת לשירותים לפני ההשכבה, לקחת שוב כשעה / שעה וחצי אחרי שנירדם (זה בערך הזמן שלוקח עד שהוא משלים מעגל שינה ועד שרוב השתייה התנקזה לשלפוחית), להקפיד שהוא הולך על הרגלים שלו ולא מתפנה מתוך שינה, ולהחזיר אותו לישון. בדרך זו את מלמדת אותו את רצף הפעולות שהוא צריך לעשות כדי להיגמל.

אפשרות אחרת: לא להוריד חיתול/ או לא לקחת לשירותים באמצע השינה. אפשר לנסות כשבועיים בלי חיתול ואם רואים שזה קשה לו, עדיין, להחזיר לחודש חודשיים ואז לנסות שוב.

מה שהכי חשוב זה ללמד ביום את מה שרוצים שהוא ידע בלילה. לספר, להסביר, להציג עם בובה, לשנן ("מיום ליום אתה גדל ולומד ללכת לשירותים גם בלילה", "כל הכבוד", "מי ילד גדול!"). ככה הוא יהיה גם חכם ביום וגם חכם בלילה!

כל הפוסטים בנושא גמילה והרטבות קיראו:

על נסיגה בהרגלי הנקיון - "הפיפי חזר", "ברח לי"
על פחדים וקשיים ברכישת הרגלי ניקיון - "גמילה מחיתולים - פחד בבית השימוש", ״פיפי קקי- גמילה מחיתולים״
על רכישת הרגלים - "הרגל זה הרגל", "הויכוח פורח ההרגל בורח"

על הרטבת לילה- ״הרגלי נקיון- פיפי במיטה וקקי בתחתון״
והקישור למשחק "פיפי קקי"

27 תגובות