עברנו! לחצו כאן לאתר החדש

30.6.2015

הדפסלהדפסת הפוסט

שינויים ופרידות


הקיץ טומן בחובו הרבה התרחשויות, התרגשויות, שינויים ומצבים חדשים. למצבים חדשים יש נטייה לעורר געגועים למצבים מוכרים, בטוחים ואהובים. למשל, געגועים לבית, לאבא ואמא.
בהמשך, שאלות ותשובות בנושא קושי עם שינויים ופרידה שהופיעו כתגובות בפוסטים קודמים, עם תוספות קלות

     
אנונימי אמר/ה:

הבן שלנו מסיים כתה א'. רשמנו אותו לקייטנה יחד עם עוד חבר שלו ונראה שהוא מרוצה. הבעיה היא שכל בוקר מתחיל ויכוח. אני עובדת בבית והוא שואל מדוע הוא לא יכול להישאר ומבטיח שלא יפריע. במשך השנה הוא מבין שאם אני נשארת בבית זה לא סיבה שהוא יישאר גם. מה פתאום זה התעורר עכשיו?

ילדים זה לא צחוק אמר/ה:
ל"מה פתאום" - תארי לך שכל קיץ היית נדרשת, למשך חודש וחצי, להפסיק לעבוד מהבית ולעבוד מהעבודה, כל פעם ממקום עבודה אחר. קרוב לוודאי שגם בך היו עולים געגועים לבית ורצון להישאר בו.למצבים חדשים נטייה לעורר געגועים למצבים מוכרים. יציאה לקייטנה חדשה, אפילו לתקופה קצרה, כמוה כיציאה לגן או בית ספר חדש. הצונאמי של חידושים והפתעות מרגש ומציף ולעיתים קשה לבליעה. היום המלא והגדוש בקייטנה נידמה ארוך מהרגיל. אולי, עקב כך, הגעגועים לבית גוברים ויש לבנך קושי אמיתי להיפרד מאימא בבוקר. ואולי הוא סבור, בטעות, שחופש זה חופש ובחופש רובצים בבית ללא מעש. ייתכן שהוא מאמין בכל ליבו שאם ישתלט על השלט והעכבר, ולא יזוז מהמקום זה לא יפריע לאיש.


הקדישו זמן בבוקר לפרידה נעימהשימו לו הפתעה קטנה בתיק או הבטיחו להכין לו משהו שהוא אוהב כשיחזורידעו אותו מה תעשו אחר הצהריים כך שיוכל לכוון את המחשבותוהעיקרהרבו להיות יחדלדבר ולשחק.
קשר חם עם אמא ואבא הוא כמו דלקמצד אחד מתגעגעים אליו כשרחוקיםמצד שני הוא מאפשר לנסוע יותר ויותר רחוקכמו בחופש לקייטנה
בהצלחה





     
אנונימי אמר/ה:

הבת שלי, בת 3 וחצי, מפחדת להישאר בבית עם בייביסיטר, אפילו אם זה מישהו קרוב שהיא מכירה ממש טוב ומאוד אוהבת. כמה שאנחנו מסבירים לה שאנחנו חוזרים הביתה ולא נשאיר אותה לבד, זה לא עוזר. היא נשארת ערה ומחכה עד שהיא רואה שחזרנו הביתה.
נוצר מצב שאנחנו כמעט לא יכולים לעזוב בשקט את הבית. מה ניתן לעשות?


ילדים זה לא צחוק אמר/ה:
ל"לא יכולים לעזוב" -
לפני שמנסים להציע מה לעשות נסו לחשוב מה קרה, מה יכולה להיות הסיבה, מה עובר לה בראש: האם חלו שינויים בשגרה, לאחרונה?
האם מישהו נעלם מחייה?
האם אתם יותר נעדרים בזמן האחרון?
האם התחלפה גננת והפרידות בבוקר יותר קשות?
האם מישהו הולך מבלי לומר לה שלום, כדי שלא תבכה?
האם היא התעוררה וגילתה שהלכתם?
האם היא פוחדת שיקרה לכם משהו כשלא תהיו בבית? (בגיל 3 ילדים משלימים מידע חסר במידע שגוי, וזה מקור להרבה פחדים).
ואפשר שהיא בודקת עד כמה יש בכוחה להשפיע עליכם.
נסו להסביר לה, לאו דווקא בזמן שאתם צריכים לצאת. אז החרדה גדולה ואי אפשר לדבר אל השכל הישר. שחקו איתה בבובות, בהורים שיוצאים מהבית ומשאירים ילדה עם בייביסיטר ואז חוזרים. שננו שוב ושוב: "קודם הולכים ואחר כך חוזרים" או "בסוף תמיד חוזרים הביתה". חיזרו על כך גם כשבני משפחה אחרים יוצאים.

אם אתם נשארים בבית היא לא צריכה לדאוג. אם אתם הולכים וחוזרים היא לומדת לא לדאוג ולא להיבהל מהדאגה (מה עדיף?). כדי שזה יקרה, ידעו אותה מראש לפני כל יציאה. הסבירו בקיצור היכן תהיו ומתי תחזרו. תנו הכרה לרגשותיה ("את דואגת שלא נחזור", "את לא רוצה שנלך"), עודדו ("מי חמודה!" "אנחנו אוהבים אותך"), תנו הנחייה ברורה ("עכשיו אנחנו יוצאים ואת הולכת לישון", "ככה אבא ואמא החליטו", "צריך!") והיפרדו בתבנית קבועה. הקפידו לעשות טקס פרידה קצר וקבוע לפני היציאה וצאו רגועים. אחרי הכל, אתם משאירים אותה עם מישהו שעליו אתם סומכים. ובכלל, יתכן שהיא מאמינה לכם שאתם תמיד תחזרו, היא רק רוצה לראות שזה קורה.


קראו פוסט קודם באותו נושא: "עוד לא די"


5 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אני מנסה לעקוב אחר התשובות שלכם לשאלות. לא הבנתי שבתגובות מתנהל דו שיח בינכם לבין הקוראים. גם עכשיו קשה לי לעקוב.
התשובות שלך הם תמיד גם עניניות וגם גולשות קצת יותר למשהו כללי, לשלב, לידע רחב יותר. לכן אני שמחה כשאתם מעלים את ההתכתבויות בבלוג. תודה.

ילדים זה לא צחוק אמר/ה...

ל"מנסה לעקוב"
אכן, יש קושי לעקוב אחר השאלות והתשובות שמופיעות כל הזמן גם בפוסטים ישנים. משמח לשמוע שאת מנסה לעקוב וחן חן על המשוב שלך. טוב לשמוע שאת מוצאת עניין בהרחבה ובידע הכללי שאנחנו מנסות לצקת לתוך הקשיים היום יומיים.
אולי נצליח לפתור את הבעיה, עכשיו כשאנחנו עמלות על שידרוג של הבלוג.

אנונימי אמר/ה...

תודה לכן על ההשקעה בבלוג, בתכנים ובצי-פורים, ועל כך שאתן מנסות לשפר ולשדרג. גוני, רציתי לדעת אם מוסיפים תגובה לפוסט ישן - אם את רואה ומגיבה. ושרי..אין כמוך בציורים. אני קצת מתגעגעת לקריקטורות של 4 ציורים, האפקט הוא אחר..זה באמת מוסיף המון לבלוג.
מהמכורה לבלוג.

ילדים זה לא צחוק אמר/ה...

ל"מכורה"
כן. כל תגובה שנירשמת בבלוג, גם אם זה לפוסטים מלפני שנה, מגיעה אלינו ישירות למייל. אנחנו מקוות שאחרי השידרוג יוכלו גם הקוראים המכורים להתעדכן באופן דומה.
רק היום השבתי לשאלה בפוסט על פיפי קקי .הפוסט ישן מאד. השאלה היתה משבוע שעבר.
זו גם הסיבה שאנחנו מעלים מידי פעם את השאלות המענינות בליווי איורים בודדים.
גם אנחנו לא מוותרות על רביעית הפריימים.
תודה על הערתך והמשוב שלך.

אבשלום מיכאלי אמר/ה...

כל הכבוד לכם על הבלוג האיכותי הזה :)

הוסף רשומת תגובה

אתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות