שלושה ימים של סופת שלג, נצורים בבית (במקרה הטוב), ללא חשמל, חימום, טלפון, אינטרנט, טלוויזיה, רדיו.. מעמידים במבחן בקרת-איכות את ה- HPA axis שלכם, המערכת המרכזית שמטפלת בסטרס. כדי לאמוד את טיבה ענו על השאלות הבאות.
תנו לעצמכם נקודה על כל תשובה שלילית (לא) לשאלות: 2, 3, 7, 9
אם קבלתם ציון גבוה עברה עליכם סופה שונה לגמרי מזו שעברה על אלו שהרבו למחות ולבכות, לכעוס ולהתלונן. אלה שהוצפו לא רק בגשם אלא גם ברגשות שליליים. לא הסתפקו בסופה הגדולה שבחוץ והוסיפו עליה סופה קשה עוד יותר מבפנים.
אם קיבלתם ציון נמוך- אל תייסרו את עצמכם, שוב. זו לא רק אשמתכם. הגנטיקה, הלטרליזציה מוחית (עוררות בצד ימין באזורים שקשורים לחרדה ורגשות שליליים. עוררות נמוכה בשמאל באזורים שקשורים בוויסות רגשי והתאוששות מהירה) והמתווכים העצביים (דופמין, שמקושר עם מצב רוח חיובי ויכולת ליהנות, נמוך. נוראפינפרין, שמקושר עם סערת נפש, חרדה ורגשות שליליים, גבוה.) אחראיים במידה רבה לתגובותיכם.
רובנו (4-6 נקודות) איפה שהוא באמצע. חצי אחד שלנו (גם במוח) רוצה להיות מרוצה ולא להילחץ. והחצי השני דואג שזה בדיוק מה שיביא לאסון. אז, על משקל "ברומא התנהג כרומאי" – כשאנחנו במפגן אקלימי של שלג וגשם נתנהג כמו מים. "נזרום עם זה". כי ככה זה בטבע.
- למראה השלג המרהיב התלהבתם, התרגשתם, שלפתם את המצלמה ותיעדתם את היופי הזה עם הגוזל במרכז. כי דברים כאלה לא רואים כל יום . כן/ לא
- כשהכול התחיל מיהרתם להתפלל, להדליק נרות נשמה, לצלצל לכל מיודעיכם, שיהיו בהיכון אם משהו יקרה לכם. כן/ לא
- השקט האקוסטי והלובן הלבן הזה לא שימחו אתכם. זכרתם כל הזמן שמרחוק הכול מקסים אבל מקרוב יש הרבה נזק. כן/ לא
- כשהעץ קרס על האוטו או על דלת הכניסה (או גם וגם) שיבחתם את מזלכם הטוב שזה קרה כשאתם בבית ולא בחוץ. יכול היה להיות יותר גרוע. כן/ לא
- כשלבשתם את השכבה החמישית וחיממתם עצמכם בכוס התה העשירית נזכרתם בחיוך בסיפורי "מורשת קור" מתקופת הצבא או התנועה ומיהרתם לספר לצאצאים. כן/ לא
- כל דיווח על יום נוסף של סופה התקבל על ידכם בברכה. כמו מבצע של "קנה שניים וקבל אחד חינם" בתחילת העונה. כן/לא
- כשהחשמל חזר המשכתם להתמקד בביקורת ("בונה") איך זה קורה במדינה מתוקנת, ולמה זה קורה דווקא ללקוח קבוע של חברת החשמל שמשלם בזמן. כן/ לא
- דחיתם "נוהל בדיקה" (מי לא בסדר; מי צריך לקבל מנה; איך לא נערכתם מראש; מה צריך לעשות אחרת..)למועד מאוחר יותר, כשהכול יגמר. כן/ לא
- האם ברגע שהשלג פסק התחלתם לפחד ולהזהיר ממה שמצפה לכם אחר כך. כן/ לא
- האם ברגע שהשמש זרחה זרח גם הלב. כן/ לא
תנו לעצמכם נקודה על כל תשובה שלילית (לא) לשאלות: 2, 3, 7, 9
אם קיבלתם ציון נמוך- אל תייסרו את עצמכם, שוב. זו לא רק אשמתכם. הגנטיקה, הלטרליזציה מוחית (עוררות בצד ימין באזורים שקשורים לחרדה ורגשות שליליים. עוררות נמוכה בשמאל באזורים שקשורים בוויסות רגשי והתאוששות מהירה) והמתווכים העצביים (דופמין, שמקושר עם מצב רוח חיובי ויכולת ליהנות, נמוך. נוראפינפרין, שמקושר עם סערת נפש, חרדה ורגשות שליליים, גבוה.) אחראיים במידה רבה לתגובותיכם.
רובנו (4-6 נקודות) איפה שהוא באמצע. חצי אחד שלנו (גם במוח) רוצה להיות מרוצה ולא להילחץ. והחצי השני דואג שזה בדיוק מה שיביא לאסון. אז, על משקל "ברומא התנהג כרומאי" – כשאנחנו במפגן אקלימי של שלג וגשם נתנהג כמו מים. "נזרום עם זה". כי ככה זה בטבע.
4
תגובות
4 תגובות:
אהבתי. כך זה בחיי . איך אני משנה את המצאות שלי על ידי נקודת המבט
הכל טוב ויפה עד שזה חוצה את ה"יכולת" שלי (קר "מדי") ואז באופן "אוטומטי" נקודת המבט חוזרת להרגל שלה ומרגישה רק שחור למרות שרואה לבן
ל"רואה אפור"
סליחה שהתגובה מגיעה הרבה הרבה אחרי שהשלג נמס.
יש מחקרים שמראים (יש בוודאי גם מחקרים הפוכים) שאנשים שנוטים לדכדוך מרגישים שמחה היכן שכל האחרים שמחים אך מתקשים להחזיק הרגשת שמחה ואושר לאורך זמן. מהר מאוד הם חוזרים להיות מדוכדכים. על אחת כמה וכמה קשה להם לראות לבן היכן ששחור.
התנחמי בכך ששחור ולבן זה אפור.
כשאת מרגישה דכדוך אמרי לעצמך "זהו לוח הצבעים שלי. כרגע הוא שחור אבל עוד מעט זה יתחלף. אל תתאמצי להפוך את ההרגשה כשם שאינך מתאמצת לפזר עננים בשמיים. הם יחלפו מעצמם. וכדי שלא תשקעי בהם פשוט עברי לעשות משהו ממשי ומעשי, משהו שממקד את תשומת לבך ואולי אף ישמח אותך לעשותו.
תני חיוך!
קיבלתי 7 (:
ל"שבע"
אשרייך. זה ציון שמצביע על אופטימיות, יכולות וויסות רגשי טובות ויכולת להיכנס לאט למקומות קשים, לצאת מהר ולהתאושש בקלות מהבאמפרים של החיים.
הוסף רשומת תגובה
אתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות