עברנו! לחצו כאן לאתר החדש

27.3.2013

הדפסלהדפסת הפוסט

והגדת לבנך



בני משפחה כמוהם כרצים למרחקים ארוכים הרצים זה לצד זה ימים רבים. לא משנה כמה הם שונים זה מזה, הם מכירים ויודעים זה את זה באופן שמשותף רק להם. הם חולקים בינם לבין עצמם הבנות ואמיתות מסוימות שרק הם מודעים להן. ההכרה המיוחדת והמשותפת הזו מעצבת אותם והופכת אותם למי שהם ולמה שהם לא.

אירוע משפחתי הוא תמיד דבר נהדר (הוא רק לא נהדר בכל רגע ורגע, לכן כדאי לעבור אותו דקה אחרי דקה). כשמתחילים לחזור בטקסיות, כל שנה, באותו מועד ובאותו בית על אותה מסורת, מתחזקת בנו תחושת ההשתייכות. כל זיוף בדיוק באותו מקום בשיר, כל קריאה שגויה של אותם פסוקים לא מובנים ולפעמים מביכים שהשתרבבו להגדה, כל חזרה על אותן בדיחות קש (שוב סופרים את העמודים עד לארוחה, שוב מתגלגלים מצחוק כשיוצא לאבא לקרוא "רשע מה הוא אומר") מעצימה את תחושת ההמשכיות.

ערב פסח הוא הזדמנות מצוינת לחבר את הילדים להווי ולמסורת המשפחתית. במקביל להגדה של פסח מתקיימת מצוות "והגדת לבנך" משפחתית. אותם "מאכלי סבתא" מוגשים. אותם שירי נוסטלגיה נשמעים.  אותם "סיפורי סבתא" מסופרים. זה הזמן לצחוק על חשבונה של אמא שהעבידה את כל המשפחה בפרך (אולי משום שהיתה נסיכה פרעונית בגלגול הקודם). זו העת להיזכר כיצד הבת (שכיום היא כבר אמא) נשארה ערה כל הסדר, מחכה ל"אליהו ענבים". איך הבן (שכיום הוא אבא) פיצח ביצה לא מבושלת על מצח אחיו. או איך בת הדודה הקדימה להיוולד בדיוק בערב פסח. באותו ערב היא גנבה את ההצגה ובשנים הבאות את האפיקומן. זה הזמן לשלוף זיכרונות ילדות ומיתוסים משפחתיים ולצרף לרפרטואר המשפחתי דפים חדשים. כמו הסיפור על הנכדה שנבהלה מסבא שהתחפש לאליהו והמשיכה לשחק ב"אליהו הנביא" עוד זמן רב ("אני אדפוק לכם בדלת ואתם לא תדעו מי זה").

יחסי משפחה הם אף פעם לא דבר פשוט. משפחה איננה תוכנית כבקשתך. זה לא תמיד כמו שרצינו או ציפינו. ישנם רגעים שאנחנו מאוד אוהבים את המשפחה שלנו, רק לא כל כך אוהבים להיות שם כשהיא מתכנסת. כך או כך, כשבני המשפחה מתאספים פיתחו להם את הדלת כמו להזדמנות טובה, כמו לברכה. כמו לאליהו הנביא.

חג אביב שמח.

פוסטים קודמים בנושאים דומים: 
על משפחה ואהבה: ״יום המשפחה״
על ההתפעלות והאהבה ללא תנאי: "יום המשפחה – כדאי לאהוב", "את/ה מהמם/ת". 
על התפקיד המחסן של בכי וצחוק: "הבכי לא ניגמר". 
על הכניסה להורות – פתאום הורים: "הקרב על השפיות", "הקרב על הבכי". 
על קבלת אח חדש למשפחה: "שלא יתפסו לי את המקום", "מחבואים". 
עוד על ימים מיוחדים למשפחה: "מוכרחים להיות שמח".


13.3.2013

הדפסלהדפסת הפוסט

יש לה יום הולדת

לבן שלנו יש יום הולדת ואנחנו מתלבטים איך לחגוג לו. הוא לא אוהב הפתעות. יום ההולדת מלחיץ אותו. מה יהיה? מי יבוא? איזה מתנות הוא יקבל? מתי זה יתחיל? מתי זה יגמר? מבחינתו, הזמן המתאים ביותר ליום הולדת הוא בעוד שנה, או אחרי שכל האורחים הלכו. בשנה שעברה הוא בכלל סרב להשתתף והסתגר בחדרו.
האם להתעקש על מסיבה או לרדת מזה? איך לחגוג לו כך שהוא ייהנה ומבלי ששמחת יום ההולדת תיפגע?
ימי הולדת נועדו להגביר את המודעות להישתנות; לחזק את החיבור והקשר של הילד לעצמו וליקרים לו ולחגוג את הסולידריות המשפחתית. אין צורך בהפקה גרנדיוזית כדי שהילד ירגיש במרכז תשומת הלב, יבין שהוא הסיבה למסיבה, ירווה נחת ממילים טובות ויתנפח מגאווה. ככל שיום ההולדת נושא אופי ראוותני הדעת מוסחת מהילד, חינו, חביבותו, חוכמותיו ואישיותו. אם מזמינים מפעילים חיצוניים (קוסמים, ליצנים, בובות פרווה, מתנפחים, מעגל מתופפים, לוליינים.. המפעילים החיצוניים הופכים למרכז תשומת הלב במקום הילד.

דילמת ההתרגשות היא חלק בלתי נפרד מכל יום הולדת: האם לתכנן מסיבה שתעורר התרגשות רבה, תיתן ביטוי לייחודיות ולחשיבות של האירוע (והוכחה ניצחת לטעמם הנדיר ולסטטוס של ההורים); או שהתרגשות רבה מדי תפגום בהנאה, תשגע את הילד, תגרום לחוסר ויסות רגשי, להישתוללות, להתפרקות, לכעס, למבוכה ואפילו לבכי. 

מסיבה מפתיעה, רעשנית, מוזרה מדי, ארוכה מדי, עם מתנות ואנשים רבים מדי מגבירה את ההתרגשות וכל מה שבא בעקבותיה. אירוע צנוע עם מעט מתנות ומשתתפים והרבה תשומת לב ואהבה ממתנת אותה.

לא כל הילדים נהנים לחגוג יום הולדת. חלקם רגישים וביישנים. חלקם לא מבינים מה בעצם חוגגים כאן. הם משתפים פעולה רק מחשש שאם לא יחגגו להם יום הולדת אז האח הקטן יהיה יותר גדול מהם. הם רוצים את העוגה, הממתקים והמתנות ומוכנים לוותר על כל השאר. הם מצפים ומקווים וכמו שהם מתלהבים הם גם מתאכזבים. "זה הכול?!". אם את בנכם ההתרגשות העודפת מציפה ומטרידה ארגנו מסיבה קטנה למשפחה וחברים קרובים, שתאפשר לכם להתפנות אליו, לעזור לו למצוא את מקומו, לדאוג לרווחתו. בחרו בפעילות משותפת (כמו הכנת פיצה או יצירה תואמת גיל), משחקי חברה (חבילה עוברת, משחקי בלונים) מותאמים לנטיות ליבו והעדפותיו. הכינו אותו מראש ושתפו אותו בתוכניות. אם הוא מתרגש ומתבייש הבינו אותו ואפשרו לו להיות בקרבתכם. אם מסיבת יום ההולדת דומה בעיניו לים סוער אתם נמל הבית. אל תוותרו על יום ההולדת. בהתחלה הוא חשוב להורים יותר מאשר לילד. בהמשך זה מתהפך.

כדאי לזכור שתפיסתם של ילדים שונה מזו שלנו. גם יום הולדת מאוד, מאוד, מאוד מוצלח הוא היום המאושר ביותר בחייו של הילד... באותו שבוע! אין טעם לצאת מגדרנו בגללו.

עוד על טמפרמנט זהיר, רתיעה ממסיבות ודברים חדשים קראול'ג בעומר;  שבועות בלבן.
על לחץ וטמפרמנט שמקבלים ביטוי גופני - "כואבת לי הבטן".
על טמפרמנט זהיר ורתיעה מהצקות - "מציקים לי".
על רתיעה משינויים ודברים חדשים - "שינויים ומעברים", "קשה לי", "גן חדש", "הכנה לכתה א'", "עוברים דירה", "יש לה יום הולדת"