כמו שהבטחנו...
פעם בכמה זמן נצייר ונספר (נצ-פר) רגעים מהחיים שלכם. איזה הזדמנות יותר טובה להתחיל מסורת אירוח שכזו מאשר סוכות. חג שמח ותמשיכו לספר בכדי שנוכל לצ-פר :)
מתנה של ילד
יש לנו ילד בן שלוש ורבע. פשוט מתנה בחיינו. מידי פעם אני ככה אומרת לו: אתה המתנה שלי. לפני חצי שנה כשאמרתי לו כך הוא התנגד ואמר: לא! אני יהודה! הרגעתי את הרצון שלו להיות מישהו בפני עצמו ולא רק מתנה של אמא. אמרתי לו שהוא יהודה. ואני מאוד שמחה ממנו. בשבוע שעבר באיזה רגע משובב אני שואלת אותו: 'מי המתנה שלי?'. הוא עונה לי: 'אני' ואחרי רגע של הרהור מוסיף לשאול: 'אמא, את קבלת אותי בשקית? כמו פלימוביל?
9 בספטמבר 2012 01:14
ל"מתנה"
תודה על המתנה שלך אלינו. היא ראויה להיות מצו-פרת.הנה ראשיתה של חשיבה מטאפורית. בנך כבר יודע שהוא לא בדיוק כמו מתנה שקונים בחנות ושזו דרך משונה של אמא לומר שהיא אוהבת אותו. ובכל זאת לפעמים הוא עוד קצת מתבלבל..
איזו מתנה מתוקה.11 בספטמבר 2012 11:10
0
תגובות
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות