עברנו! לחצו כאן לאתר החדש

15.3.2015

הדפסלהדפסת הפוסט

בחירות

״אנונימי״ אמר/ה...

נו, איך מקבלים החלטות? בני בגן חובה למד את שיטת ה'אן דן דינו...' מאז הוא מעתיק-מדביק אותה כמעט לכל החלטה. אם יוצא הממתק הפחות מועדף הוא לפעמים מנסה שוב.
שמתי לב שמאז אבד ביטחונו גם בהחלטות אחרות. לדוגמא, הצעתי לו לבחור בין שני מועדים לארוחת הצהרים. הוא החזיר לי: "מה את היית רוצה?". ניסיתי לומר לו שאני הייתי רוצה עכשיו אבל אולי הוא לא, אחותו כנראה הייתה מעדיפה מאוחר יותר. כאילו התבלבל לו הרצון הטבעי.
האם כדאי להתערב? לכוון?

״ילדים זה לא צחוק״ אמר/ה...

ל"בוחרת"

תודה על השאלה. הניסיון להבין לנפש שלהם דווקא כשאין מדובר בבעיות מטרידות הוא מרתק.
כמה קשה לבחור כשיש יותר מאפשרות אחת! כל אזרחי המדינה עומדים להיות באותו מצב בזמן הקרוב. כל בחירה מגלמת בתוכה קונפליקט: הכרעה בין שני דברים – טובים/ רעים/ בין משהו טוב למשהו רע, או בין שני דברים שלכל אחד מהם חסרונות ויתרונות.

רגש, שכל ומסורת משפיעים על הבחירות שלנו. החיים מספקים לנו ה מ ו ן מערכות בחירות שנועדו לעזור לנו לחבר בין רגש לשכל ובין שכל למסורת. בשביל זה המציאו את הדמוקרטיה!!
עד כה בנך נעזר בחלקים היותר קדמוניים במוח כדי לבחור. הבחירה הייתה יצרית, רגשית, ללא מחשבה, ספונטאנית ולא מודעת. האזורים הנמוכים יודעים מה הכי "בא" לו.
הקושי לבחור הוא אחד הסימנים לבנייה של מדרגות בין האזורים הנמוכים במוח לאלו הגבוהים. 


עכשיו המחשבה מתחילה לבלבל אותו. מה אם הוא יבחר באפשרות אחת וככה יפסיד את האפשרות השנייה? מה אם הוא יבחר ויגלה שטעה? מה זה אומר כשמישהו אחר חושב ובוחר אחרת ממנו? במיוחד כשזה מישהו שהוא מעריך ואוהב (כמוך), או מישהו שמתחרה בו (כמו אחותו)?

בגילו זה טבעי להתחיל להסס. ונראה שהוא מתמודד לא רע. "אן דן דינו" זו דרך אחרת לומר: זה לא כל כך משנה. מה שיהיה יהיה. זו אסטרטגיה הגיונית. כשלא יוצא מה שהוא רצה, החלקים הרגשניים ,שיודעים מה "בא לו" מתעוררים.
אם את רוצה את יכולה לתת מילים לקושי להחליט ולשיקולים השונים. אם את רוצה את יכולה להרגיע. (" זה לא כל כך משנה. מחר תוכל לבחור את הממתק השני"). אם את רוצה את יכולה להציע לו לקחת רגע ולנסות לשים לב מה הלב/ הגוף שלו רוצים. אם את רואה שהוא ממש מסתבך ונכנס מזה למצוקה את יכולה לומר לו שכמו שאת מכירה אותו את חושבת שאולי הוא ירגיש נעים אם יבחר לאכול יותר מאוחר.

אל תמהרי להציל אותו. הרצון הטבעי שלו לא התבלבל. הוא רק עולה כמה מדרגות. הסברים ארוכים ועודף אפשרויות רק חוסמים את הגישה לאזורים הנמוכים במוח. פעלי ממש כמו מפלגות שמנסות לצמצם בהסברים מורכבים כדי לכוון לאזורי הרגש. ראי בכל בחירה הזדמנות. כשבנך יגיע לבגרות הוא כבר יבין שאין בחירה אחת הכי טובה. יש רק בחירה שנראית מתאימה במועד הבחירה. ובכלל, מה ההבדל בין בחירה או מפלגה "מבטיחה" לבין בחירה או מפלגה "מאכזבת"? לפני הבחירות היא מבטיחה. אחרי הבחירות היא מאכזבת.
שתהיינה עוד הרבה בחירות מוצלחות.



עוד על הקושי של ילדים לבחור – "מה לבחור", "את זה", "בגדי המלך החדשים".

עוד על הקשר בין החלטות, בחירות, הרגלים, ויכוחים – "קבלת החלטות חדשות", "הוויכוח פורח – ההרגל בורח".

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

הנה עוד הברקה של הבוחר הצעיר מהשאלה למעלה:
אחרי התענינותו הגוברת בזמן האחרון בחירות. ותשומת הלב המרובה לכל תמונה של ראש הממשלה בעיתון או בשלטי חוצות. והתהיות אם הוא יכול להיות ראש ממשלה או לפחות אבא. נתקלנו בתמונה של ציפי לבני ולשאלתו עניתי לו שגם היא ב'אפשרויות'.
אחרי יומיים הוא שואל אותי: אמא, למי את מצביעה? עניתי לו. והוא עונה לי בפליאה: 'את לא מצביעה לאישה?'

אנונימי אמר/ה...

גוני אני מאוד נהנת לקרא את הפוסט הוא מאוד רלוונטי לי
דווקא לרועי פחות.
בדיעבד אני רואה איך בלבלתי אותו בזמנו שהיה מאוד ברור לו מה הוא רוצה.
ואז לימים בקש ממני לא להתקרב אליו כי אני מבלבלת את הרצון וההחלטה שלו.
מתגעגעת

הוסף רשומת תגובה

אתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות