מה ההבדל בין לתת נשיקה לבין לקבל?
מה ההבדל בין לברך ברכת "שלום", "חג שמח" לבין לקבל ברכה?
כשאנחנו מקבלים מתוך הכרה לכוונה הטובה של הזולת, מופרשים לגופנו חומרים ומופעלים במוחנו אזורים דומים לאלה שהיו פועלים אילו נתנו אנו לזולתנו. העיקר הכוונה.
זהו הבסיס הגופני והחוויתי לתפיסה ערכית שתתפתח מאוחר יותר.
תנו לעצמכם לתת בנדיבות והרשו לעצמכם לקבל בלבביות. ושיהיה חג שמח.
עוד פוסטים ברוח החג: "מוכרחים להיות שמח", "כדאי לאהוב", "אתה מהמם".
כשאנחנו מקבלים מתוך הכרה לכוונה הטובה של הזולת, מופרשים לגופנו חומרים ומופעלים במוחנו אזורים דומים לאלה שהיו פועלים אילו נתנו אנו לזולתנו. העיקר הכוונה.
זהו הבסיס הגופני והחוויתי לתפיסה ערכית שתתפתח מאוחר יותר.
תנו לעצמכם לתת בנדיבות והרשו לעצמכם לקבל בלבביות. ושיהיה חג שמח.
עוד פוסטים ברוח החג: "מוכרחים להיות שמח", "כדאי לאהוב", "אתה מהמם".
6
תגובות
רשומות
6 תגובות:
אין הרבה הבדל בין לתת ולקבל. אז למה הבן שלנו מעדיף רק לקבל? כשהוא מתבקש לתת הוא מוצא המון דרכים להתחמק. לא רואה, לא שומע למבין, לא יודע..
ל"מעדיפה לתת"
(ילד שרק מוכן לקבל)
כשאנחנו רואים מישהו מגרד בראשו, מופעלים בראשנו אותם אזורים שהיו מופעלים אילו לנו היה מגרד בראש. אבל זה קורה רק אם חווינו בעבר תחושה דומה. ככל שזה יקרה יותר פעמים הקשר בין תנועת הגירוד של מישהו אחר לתחושת הגירוד שלנו יתחזק.
אותו הדבר לגבי קבלה ונתינה. כדי שנהנה לתת זה צריך לקרות. הבן שלכם כבר יודע כמה כיף לקבל. הוא עוד לא חווה מספיק פעמים נתינה למישהו קרוב שנהנה מזה ונותן ביטוי ברור ומילולי להנאה שלו. אולי הוא שקוע בעצמו, לא מסתכל ולא רואה כמה השני נהנה.
אם בנכם עדיין בשנים הראשונות לחייו עודדו אותו לתת ותנו ביטוי מילולי ברור להנאה שהוא גורם לכם. אל תתבאסו ואל תגנו אותו אם הוא עושה את זה בפרצוף עקום. להפך, שבחו אותו. אפילו שקשה לו הוא מצליח. הרגיעו אותו ( ואת עצמכם) שמיום ליום הוא ילמד ליהנות מזה כמו שאתם נהנים לתת לו. וכשהוא מידי פעם נותן לכם זה נעשה עוד יותר כיף כי זו הדדיות.
הנה , נהניתי לתת לכם רעיונות.
בני ,חברותי בדרך כלל. חוזר מהכיתה עם חוויות טובות. בתשרי חגגנו לו יום הולדת 7. הוא תכנן בשמחה את יום ההולדת בכיתה. בכיתה יום ההולדת נחגג עם ממתק ומעט שירים ולעיתים מספר ילדים יחד.
לאחר חופשת סוכות כשחזרו ללימודים, הגיע יום אחד הביתה ואמר: "אני לא רוצה לעשות מסיבת יום הולדת בכיתה." הוא לא הסכים להסביר למה. וכשניסינו להבין אותו ,סירב לשוחח על כך. חיכיתי מספר ימים וניסיתי שוב ,בדרך כלל הוא מביע רגשות ומספר ויודע להתלונן וכו' ,אך מעניין שגם לא הראה סימנים של אכזבה וכד' ופשוט מבקש אל תדברי איתי על זה מה אכפת לך ?מה יקרה אם אני לא אעשה.?
יום אחד אמרתי לו :"כדאי וחשוב לדבר על זה מתי אתה רוצה? "והוא אמר :"אף פעם."
מה דעתך? גם חבל לי שלא מסביר את עצמו וזה גם ניראה לי שאם הנושא כל כך לא מדובר אולי זה רק מראה כמה משהו שם כואב לו . חוץ מזה אני חוששת שבכל זאת יהיה בסופו של דבר אכפת לו שהוא לא חגג בכיתה וכשיעבור זמן הוא כבר ירגיש עוד יותר לא בנוח להשלים את המסיבה.
תודה מראש.
ל"סיבה למסיבה"
(בן 7 שלא רוצה לחגוג יום הולדת בכיתה)
אני מבינה שאתם מאוד רוצים שהוא יחגוג בבית הספר כי אתם חושבים שהוא ייהנה להיות במרכז, לקבל תשומת לב וגם ממתקים. משהו כנראה גרם לו לחשוב שזה יכול להיות כרוך גם במשהו לא נעים. אולי הוא מתבייש? אולי ילדים אמרו משהו? אולי הוא אמור לחגוג עם ילדים שאינו מחבב? אולי המורה/ הרבי אמר משהו?
אם הוא בוחר לא לחגוג ומודע למה שהוא מפסיד (וגם למה שהוא מרוויח) אין טעם ללחוץ עליו לחגוג. לא נורא אם אחר כך הוא יצטער על כך. ככה לומדים. זהו שעור זול. אי אפשר גם ללמוד לקבל החלטות וגם אף פעם לא לקבל החלטות מוטעות.
נסי לשוחח אתו בארבע עיניים. הבטיחי לו שתקבלי את דעתו. את רק רוצה להבין מדוע הוא שינה אותה. יתכן שהוא לא רוצה לדבר אתכם כי הוא חושש שתלחצו עליו או תבקרו אותו על החלטתו. אם הוא איננו מציע הסברים אפשריים העלי את כמה סברות. הוא אולי לא מעוניין לספר מה הוא חושב, אבל יהיה לו לא נוח שאת תחשבי דברים לא נכונים..
אם בכל זאת הוא יסרב לדבר, הניחי לכל העניין. זכרי, תפקידנו איננו למנוע מהם אכזבות אלא לגדל ולצמח אותם. לפעמים אכזבות מצמחות.
אשמח אם תספרי לי מה קרה.
היה מאד נחמד לפעול כעצתך, באמת כשאמרתי לו שזה בסדר מצידי ההחלטה שלו ולא אשכנע אותו ,מיד אמר "כבר בעצם סיפרתי לך". כי כמה ימים קודם כששאלתי אם רוצה ללכת /להזמין חבר , כבר סיפר לי שחברים מעליבים אותו וקוראים לו שמן.[הוא כלל לא שמן] "וחוץ מזה" ,הוסיף הפעם "יש עוד סיבה שאני לא רוצה , שמכנים אותי ....[איני זוכרת איך בדיוק]. אני מבינה שהוא מרגיש לא בנוח בחברת הילדים. הייתי אמפטית וגם אמרתי שככה זה בחברת ילדים הם מנסים לומר כל מיני דברים פוגעים אפילו סתם כך. הוא דווקא הולך בשמחה כל בוקר וגם מספר חוויות נחמדות .מה עוד כדאי לשוחח או לעשות בעניין?
תודה רבה,
ל"סיבה למסיבה"
בנך מבין שלהיות במרכז תשומת הלב עלול לגרור גם קנאה, צחוקים ועלבונות והוא עוד לא מוכן לכך. עצם השיחה על כך מעלה את זה לתודעה/ לקומה העליונה .זה עוזר גם לווסת את הרגשות. המשיכי לשוחח אתו. בלי ללחוץ. הציגי בפניו את הקונפליקט - האם לנקוט בגישת "לא מעוקצך ולא מדבשך"; או לקחת מהדבש ואם נעקץ נלמד להתמודד עם העקיצה. לאמץ גישה לחיים או לחגוג יום הולדת - לאמץ גישה לחיים הרבה יותר חשוב. ראי במקרה הזה הזדמנות לטפח גישה בריאה. אם הוא יחגוג או לא זה בכלל לא משנה.
מזל טוב.
הוסף רשומת תגובה
אתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות