צבע אדום – תגובות ילדים למצב חירום

בעקבות המצב הצבאי בדרום עברנו עם משפחתנו למרכז הארץ. אלא שאת הבן שלנו זה לא הרגיע. כל פעם שהוא שומע אזעקה או את צרוף המילים "צבע" + "אדום" הוא מתחלחלללל ("אוטו בצבע אדום", "לורד בצבע אדום"..). גם אם רק מזכירים זאת בשיחה, רואים בטלוויזיה או מדברים בחדשות. מה לעשות שהרדיו והטלוויזיה פתוחים בכל מקום.

עד כמה להסביר לו את המצב? איך עוברים מצב לא נורמלי באופן נורמלי?

 שני דברים מפחידים ילדים (וגם אותנו) יותר מכל: חוסר מידע ועודף מידע. כשילד מקבל מידע לא מובן או לא מקבל מידע הוא משלים מידע חסר עם מידע שגוי. "צבע אדום" עלול להתקשר עם המון דם. "כיפת ברזל" מכסה את השמיים. מה יקרה אם היא תיפול עלינו או תכסה את השמש? אמאלה!!

החרדה מתעוררת בקומה התחתונה במוח. לקומה העליונה תפקיד מאזן, מווסת ומרגיע.

עד גיל 7-8 החיבור בין הקומה התחתונה לעליונה רופף.(אל דאגה! עד החתונה הוא ילך ויתחזק). מסיבה זו תפיסת העולם של הילד מושפעת ממציאות פנימית. לצד רשמים שמגיעים מהעולם החיצוני תחושות ואסוסציאציות רבות מגיעות מבפנים. נוצרת "מציאות נתפסת" שאינה מדויקת. הפחד יכול להתעורר ממשהו מפחיד אבל גם מדיבור על או ממראה של מישהו אחר פוחד. כאשר ילדים צופים במישהו אחר סובל הם חווים שהוא פוחד או כואב הרבה יותר מהמבוגרים. זה מלווה בשינויים בדופק, לחץ דם ונשימה.

במצב של לחץ תוכנת החיפוש במוח מסננת כל מידע מרגיע שאינו בהלימה לתחושת החרדה. מילים נתפסות אצלם כדבר האמתי. די במילה כדי לעורר קשת שלמה של תחושות ודמיונות מבהילים. עוצמת קול גבוהה מתפרשת כסכנה יותר רבה.( הנכדה שהגיעה מהדרום סיפרה: "היה "צבע אדום". התגברתי על הפחד כי זה היה בקול חלש".)

כדי שבנכם יירגע פרסו סביבו מערכת של " כיפת אהבה". היו קרובים ואל תשאירו אותו לבד. שגרו אליו מילים טובות של קשר מרגיע ("אני אוהב/ת אותך", "אני פה בשביל לשמור, לעזור..", אני לא דואג/ת", "עוד מעט זה יעבור"). ברמה הכימית בגוף מולקולות של חום ואהבה מיירטות מולקולות של חרדה בצורה הטובה ביותר. פעילות גופנית וחשיבתית ממוקדת מזיזה הצידה מחשבות מפחידות. מצאו לבנכם עיסוקים. עודדו אותו לצייר, להרכיב, לשחק משחקי כדור וקופסא. רצוי יחד אתכם. 

הדאגה של בנכם, כמו ההאזנה הבלתי פוסקת שלכם ללופ החדשות המטריד, היא תופעה נורמלית במצב לא נורמלי. הקשיבו לחדשות בעוצמת קול נמוכה. כאשר בנכם נלחץ ומרגיש כאילו זה קורה " כאן ועכשיו" כבו לזמן מה את המכשירים. כאשר הוא נרגע הסבירו לו בשפה פשוטה ועניינית מה קורה. אפשר לצייר את המתרחש או להדגים במשחק. הזמינו אותו לשאול שאלות. כבדו והכירו בפחד שלו אבל אל תשכחו להרגיע ולתת מידע הסתברותי (הסיכוי שרקטה תיפול ותפגע בנו קטן בהרבה מהסיכוי שציפור תעשה לנו על הראש).

תמיד אפשר למצוא משהו טוב במשהו לא טוב, אם זה משהו לא טוב מהסוג הטוב. מצב חרום הוא גם הזדמנות ללמוד להאזין לחדשות, ללמוד חשבון ("אמרו:36 רקטות") ושפה גבוהה ("אמרו: איש לא נפגע"). בגילם הם מוטרדים מה יקרה עד הפסקת האש. כשהם יגדלו הם יבינו שיותר חשוב ומטריד מה קורה בין הפסקת אש אחת לשנייה.

עוד על פחדים של ילדים קראו: " הצילו זבוב" "אש ותמרות עשן"

על עיסוק של ילדים במוות קראו: "יום הזיכרון- יחס ילדים למוות"
כיצד להרגיע את פחד המוות שמופיע אצל ילדים קראו: "פחד מוות"
סימני פחד אצל ילדים ואיך להסביר ל על המלחמה – "מסבירים מלחמה"
איך מסבירים לילדים על המצב הביטחוני קראו: ״מצב בטחוני״

6 תגובות