עברנו! לחצו כאן לאתר החדש

17.6.2015

הדפסלהדפסת הפוסט

קיטנה זה לא צחוק


איך לנצל את החופש בתבונהאיך לבחור קייטנההחופש קרב וההתלבטות שלנו בעיצומההבן שלנו משוכנע ש"קייטנה זה לקטנים". כבר בשנה שעברה הוא הרבה להתלונןלקום מוקדם בבוקר ולהיות שעות מחוץ לבית זה לא מה שהוא רצהבערבים התקשה ללכת לישוןכאילו סבל מיעפת ובבוקר קם בכבדות כמו מהנגאובראבלבסיכומו של יום הוא צבר חוויות חדשות והיה די מבסוט.
למרות מחאותיו אין לנו כוונה להשאיר אותו בבית בחוסר מעששרוע לבדו מול הטלוויזיה והמחשבללא פיקוח למה הוא נחשףהמחשבה על טלפונים תכופים ואזעקות "משעמם לי!" גם מרתיעה אותנואיך מגשרים על הפער בינינו
כשילדים מתכוננים לחופש הם מפנטזים שלא ידרשו לעשות כלום ויהיה להם חופש שלם בשביל זהשנה ארוכה הם למדו בבית הספר רק בשביל הפרס הגדול שבסוףלכןהדבר היחיד שהם מתכוונים לשנן בחופש הוא ש"בחופש לא לומדים!" .

הוריםלעומתםרואים בחופש הזדמנות להשלים את כל מה שלא הושג במהלך השנההזדמנות להיפתח לתחומי עניין חדשיםלטפח כישרונות חבוייםלסגור פערים בלימודיםלקרוא ספריםללמוד דברים "שימושיים" (סדנאות בישול או נגרות המסתכמות בלקצוץ כמה שיותר קצוץלערבב כמה שיותר מעורבב ולשייף כמה שיותר משויף...). הם מוכנים לעשות הכל כדי למנוע התחברות של הילד לטכנולוגיה עכשווית מחשש שבסוף החופש יישאר המון מידע במחשב ומעט מאוד בראש של הילד.
הם בוחרים קייטנה כאילו הייתה עוד מוצר צריכהבודקים מהם התכנים החינוכייםהאם יש מספיק כוח אדםמה איכות המדריכיםהמזוןרמת הבטיחותהאם המחירים הוגניםומה הנוהל במקרה של הפסקת השתתפות או ביטול?

בחירת קייטנה דומה לבחירת מסגרת חינוכיתאמנם זוהי מסגרת לזמן קצראבל דווקא למשהו קצר ולא ידוע יכולה להיות השפעה כואבת ולא רצויהבקייטנה שמתקיימת במקום לא מוכרעם אנשים לא מוכריםועוסקת בתכנים לא מוכרים יש פוטנציאל ללחץ ומתח לא בריאים (ראה"לקראת השנה הבאה").
בקייטנה הזמן קצר מכדי לבסס יחסי אמון כלפי מדריכים וחבריםקשרים חדשים וזמניים מציתים מאבקי כוח ומעוררים חששותילדים מנסים להרשים ולתפוס מקום בדרכים שמאפיינות גילאים יותר צעיריםהנכונות לקבל מרות של מדריך זר קלושה ובעיות משמעת וגילויי תוקפנות צפים ועוליםלכן חשוב לבדוק גם האם יש אפשרות לדבר עם המדריכים במקרה שתתעורר בעיה ובאיזה אופן הם מתכוונים להתמודד עם בעיות התנהגות והצקות.

על מנת שהסירוב של בנכם לא יהיה עז יותר מהרצון שלכם שילך לקייטנהשתפו אותו בשיקולים ובהתלבטויות שלכםהבינו אותו כדי שהוא יוכל להבין אתכםחפשו קייטנה בגודל סבירבמחיר ובמרחק סבירקייטנה אינטימית עם ילדים שהוא מכיר ותכנים שהוא אוהב עדיפהבררו אם התכנית ידועה מראשמגוונת ושפויהכזו שלא מריצה את הקייטנים ממקום למקום ללא הרף וללא שגרהאחרי הכלרוב הילדים לא מבינים מה הטעם להתרוצץ בחוץ כל היום ובסוף לגלות שהרגעים הכי מוצלחים בחופש היו לחזור לחדרלמיטהולמשחקים שלהםרק שם הם הרגישו ממש בבית.

מי שמנצל כל דקה ודקה בחופש זוכה לחופש הכי גרוע שיכול להיותתנו לו גם לגלות את ההנאה שבאיטיותלחקור את הפנאילמצוא עניין בבטלהלהתרפק על חוסר המעש (ראה: "משעמם לי").

קריאה נוספת בנושא:
עוד על יציאה לקייטנות קראו: "שינויים ופרידות"
מאיזה גיל אפשר להשאיר את הילדים בבית? קראו:"הלו אמא"
על ההשפעה של לחץ וריגושים על ההתנהגות קראו: " אחד בבית ואחד בחוץ"
על התפתחות יחסים ומיומנויות חברתיות קראו: "במחשב או להשתלב"
על הקושי לקום בבוקר קראו: "הורים כמו GPS"

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מקסים וכל כך נכון. יישר כוח.

אנונימי אמר/ה...

שלום גוני,
בנינו בן השלוש + הוא ילד חמוד שגדל לבד, בלי אחים ובני גיל, הילדון אוהב חברים, נהנה להזמין וללכת. לאחרונה שמנו לב שמידי בקלות הוא ניגש לכל אדם ופותח איתו בשיחה. איך קוראים לך? מחייך לכל אחד בבית הכנסת ואפילו ברחוב. שואל, מתעניין. מספר לאדם בבית הכנסת: הנה, יש לי ופלה.
התחילה לעלות בנו הרגשה מטרידה ומדאיגה.מה זה? האם זו בעיה? יש לציין שהוא אוהב את ההורים ומעדיף את חברתם כמובן. זוכר ומזכיר איך באתי איתו לגן ונשארתי ביום הראשון.
אבל גם פה- לפעמים כשהוא שקוע במשחק הוא בקושי אומר שלום. ולפעמים- בא, שמח.
איך נבין מה הדבר? ומה עלינו לעשות?

ילדים זה לא צחוק אמר/ה...

ל"איך נבין"
(בן 3 שחברותי לזרים)
בראשית ההורות,כשרק מתחילים להבין מה זה ילד ומה זה להיות הורה, אנחנו נוטים להגיב בזהירות מופרזת וליחס חשיבות עודפת לכל תגובה של הילד. עם הזמן אנחנו מבינים שרוב הדברים שהילד עושה הם טבעיים. כשהדאגה נירגעת, ההגיון חוזר לשלוט והכל ניראה יותר מובן.
כדי להבין חשבי קודם איזה הסבר טבעי ופשוט יכול להיות לתופעות הללו. אולי הילד רואה אותכם פונים לאנשים שמבחינתו הם זרים. החברתיות שלכם וההתיחסות הידידותית שלכם לסובבים נתפסת על ידו כראויה לחיקוי. רק שהוא מחקה באופן שילדים עושים זאת.
או , לגבי הקשב, יתכן שהיכולת שלו למקד קשב חזקה יותר מהיכולת להפנות קשב בו זמנית לכמה דברים. זה מתאים לגילו.
ממה שכתבתם אינני רואה סיבה לדאגה לילד. להורים לעומת זאת כדאי להצליח פחות לדאוג.
הפחד הוא לא יועץ טוב.
האם תשובתי עוזרת לך ?

ornit levy אמר/ה...

גם אני לא רציתי ללכת לקייטנה כשהורי שלחו אותי בחופש. העדפתי להישאר בבית ולראות דורה כל היום. אבל בסוף נהניתי והכרתי מלא חברות חדשות וגם למדתי לשחק טניס.

הוסף רשומת תגובה

אתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות