עברנו! לחצו כאן לאתר החדש

1.2.2011

הדפסלהדפסת הפוסט

יש לי יומולדת



לפני כשנה, סמוך ליום המשפחה, נולד הבלוג שלנו. בנקישת עכבר העלינו את הפוסט הראשון לרשת. בדאבל קליק אפשרנו לעתיד וירטואלי חדש להיכנס לחיינו. יצרנו לנו מציאות חדשה, נוספת, און ליין.כמו שהורים מדרגים את רגע הלידה של ילדם כרגע המאושר בחייהם ואת גידול הילד כמקור ללחץ וקושי בחייהם, גם בשבילנו יום הולדת לבלוג הוא מעין אקט פומבי שבו אנו חוגגות את החיבור המשונה הזה שבין הנאה ועינוי - בין לחץ לבחור נושא ולעמוד בתאריך יעד לבין סיפוק מצי-פור משובב עין ותגובות של קוראים שגילו עניין והפיקו תועלת מהכתוב. 

 אחרי שנה אנחנו מוצאות את עצמנו מרעננות הבטחות והתחייבויות ישנות: הבטחנו לעצמנו לכתוב בבהירות, בגובה העיניים, מבלי לוותר על עומק. לא לכתוב מה שכל אחד יודע ולא להתיימר לומר משהו שאף אחד אינו יודע. לשוב ולשאול על עולמם הפנימי של הורים וילדים מבלי להניח שניתן לדעת הכל על עולם מופלא זה. לתת ביטוי למה שכל ילד היה רוצה להסביר להוריו ולא יודע איך. לתת להורה כלים להעניק לילד מה שהיה רוצה ולא יודע איך. להוריד הורים וילדים מכס הנאשמים. ובעיקר, להישאר אופטימיים ולחייך. 

לחתום שנה פירושו שזו איננה סתם אפיזודה חולפת - אם ובת שרצו לכתוב ולצייר יחד. במהלך השנה הבלוג לבש צורה ומבנה, רקם אופי וסגנון. ומה שלא עשה הזמן, עשה השכל. מבלי שציפינו לכך הוא הפך ל"בייבי" שלנו, מקום לצמיחה ולמידה אין סופית, מקור לגאווה ושמחה אמיתית (ועכשיו, בדרך, בייבי חדש - חנות און-ליין ברוח הבלוג). 

בעת הזו אנחנו רוצות להודות לקוראים ולכותבים, לדיירי הקבע ולאורחים, לשואלים ולמתכתבים. אמר מי שאמר ש"בשביל לגדל ילד צריך כפר שלם". לגבינו, כדי לגדל בייבי וירטואלי אנו  זקוקות לקהילה וירטואלית-"משתמשים" שישתמשו בהבנה שקיבלו באופן לגמרי לא וירטואלי. הורים אוהבים לילדים אהובים, סקרניים ואכפתיים. המשיכו לכתוב אלינו, לשאול, להגיב, ולשלוח צי-פורים, כדי להזכיר לכולנו שבכל רגע אלפי הורים מתלבטים בבעיה דומה, ולכל בעיה שכזו אין תשובה אחת אלא תשובה אחת שהיא הכי נכונה להם. 

ולעניין איחולים. לכבוד יום הולדתו פנה חתן טרי לאימו וביקש: "ברכי אותי בשלוות נפש". "אינני יכולה" ענתה האם. "כבר ברכתי אותך בהרבה ילדים".
מאחלות לכם ולנו גם שלוות נפש וגם הנאה וסיפוק מהילדים.

רב תודות, 
גוני ושרי.

13 תגובות:

אפרת אמר/ה...

מזל טוב. תודה.

קרן הדר אמר/ה...

הי גוני ושרי

לא הפסקתי להנות לרגע מהבלוג -כמטפלת אבל בעיקר כאמא.. והאמת...שהתמכרתי!
בכל בלוג קודם כל התמוגגתי וצחקתי מהצי-פורים היפיפיים והשנונים, התפעלתי מהעומק ונהנתי מ"גובה העיניים",וכמובן - הבנתי עוד זוית, עוד נקודת מבט על הנושא. קראתי את כל התגובות, וחזרתי לנושאים שהטרידו אותי. הרבה גם שיתפתי - בשמי או בעילום שם, כי הרגשתי שזה מקום להתייעץ, להתלונן או קצת להשוויץ..בקיצור - לשתף, ולקבל תגובה מעוררת מחשבה. אז יומולדת שמח - מחכה לבייבי (גם לשלי, אגב)! ואשמח להמשיך ולבקר בקביעות...
תודה
מקרן

אילנה סנפירי אמר/ה...

שרי הציורים מקסימים, גוני שאילתא: בבלוג של טו בשבט כולו מדבר על תהליכים. מה אמא שלא פועלת ולא מתנהלת בתהליך יכולה לעשות?
בתודה אילנה

ילדים זה לא צחוק אמר/ה...

ברכות שהגיעו דרך המייל:

שלום גוני ושרי,

מזל טוב ליום ההולדת של האתר! אני עוקבת אחריו בעניין והוא מלא כל טוב.

תמשיכו ותצליחו. האתר מצוין וגם הציורים מדליקים.

איריס.

ילדים זה לא צחוק אמר/ה...

ועוד ברכה:
לגוני ושרי,

זו הזדמנות להודות לכן על הבלוג המעניין. מקצועי מצד אחד וקליל מצד שני. הטון הרגשי החם והברור שלך, גוני, עם האיורים השובבים שלך, שרי
, עושים את הבלוג להיות משהו מיוחד.

מאחלת לכן הרבה הצלחה בהמשך,

אורה

ילדים זה לא צחוק אמר/ה...

ועוד אחת...

גוני ושרי - שרי וגוני -יקרות שלי !!!!
מזל טוב ל"בייבי" המרתק שלכן!!!!
שמחה בכל פעם שיושבת אני עם הורים ו- אומרת להם "תציצו באתר....והם ממשיכים אותי "ילדים זה לא צחוק?" יודעת מקרוב כמה הורים צעירים נעזרים ונהנים מכן- מי כמוני יודע!
שאלה חשובה מתי והיכן ניתן לרכוש מהחנות?
יש לאחותי נכד שחוגג בפברואר את יום הולדתו הראשון- חשבתי לקשט לו את החדר באחד מהפוסטרים היפייפיים.
כייף לי לדעת שיש לי קשר עם משפחת לוין -אתם הבסיס לחיים המקצועיים שלי!!!
תחגגו ותהנו משמחות תמיד.
ח ג י ת

ילדים זה לא צחוק אמר/ה...

תודה.... תודה.... תודה....
כל הברכות חיממו לנו היטב את הלב.

אנונימי אמר/ה...

גוני ושרי היקרות,
עיקר התודה שלי היא לא על ההנאה והכיף הגדולים בקריאת הפוסטים כל שבוע והמעקב אחרי התגובות.
עיקר התודה שלי על החוויה העמוקה שהוספתם לגידול בני המקסים. שהתארח פה לא מעט.
ההבנה, התקווה והסקרנות, שהגיעו עם הידע העשיר פתחו לי שערים לחווית גידול עוצמתית. הרבה יותר אהבה, הרבה יותר הבנה, הרבה יותר התפעלות, הרבה פחות מדאיג ויותר נורמלי. [תאמינו לי, זה מגיע לו. אם הייתם מכירים אותו גם אתם הייתם מתים עליו.]
אמא שמאוד מאוד מודה

אנונימי אמר/ה...

מזל טוב וכל הכבוד
כל שבוע אני מתפעלת כיצד אתן מצליחות להעלות בלוג משמעותי, מענין עם הומור וקומיקס מקסים.
שיהיו עוד הרבה כאלה גם בשנה הבאה.

אנונימי אמר/ה...

שלום גוני ושרי
אני נהנית מאוד מהבלוג שלכם ומעבירה לחברות.
כשקראתי על ההנאה והעינוי שבכתיבה ניזכרתי בהרצאה של גוני שדיברה על שמחת ההורות ועל אובדן החירות ושזה טבעי להרגיש את שני הדברים. זה עזר לי להשתחרר מרגשות אשם (לא מכולם).
תודה לכן. ממש כיף לקרוא.

אנונימי אמר/ה...

שלום וברכה גוני ושרי,
אני מרגישה צורך גדול להודות לכן על התובנות העמוקות הכתובות בצורה פשוטה וחמודה, עם הומור ומעשיות. כף שיש כל שבוע למה לחכות.
הרבה מזל טוב!

ילדים זה לא צחוק אמר/ה...

לאילנה
(מה עם אמא שלא בנויה ל"תהליכים")
הכנות והישירות שלך, כמו תמיד, מוציאות אותי משיווי משקל ומגלגלות אותי מצחוק. לא רק הפוסט על טו בשבט מדבר על תהליכים. כל הפוסטים כולם עוסקים בשלביות ודורשים התמדה! כשאין לי סבלנות להכין עוגה בכמה שלבים ותהליך ההכנה מיגע עבורי אני קונה עוגה מוכנה או נעזרת באנשים סביבי.
אולי אפשר לעשות זאת גם לגבי עבודה בגינה.

אורית כהן אמר/ה...

גוני ושרי היקרות !
הבלוג הוא הנאה צרופה !
אלפי תודות על עבודתכן המצויינת.
מזל-טוב והצלחה רבה .
שיתברכו בכן כל אוהביכן .
נהנית מאוד ,מתרעננת,לומדת,צוחקת,מתפעלת
ומאוד אוהבת
אורית כהן - גן אדי-שור

הוסף רשומת תגובה

אתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות