בליעה ולקיחת תרופות

מסיבות בריאותיות, שאין להימנע מהן, אנחנו נאלצים לתת לבן שלנו לבלוע תרופה באופן יום יומי. כשביקשנו ממנו לשים בפה ולבלוע הוא סירב, נלחץ והתנגד. כשניסינו לשים לו את זה באוכל שהוא אוהב, לא רק שהוא לא בלע את זה, הוא גם נעשה חשדן וירק את זה. עכשיו הוא גם לא בולע וגם לא אוכל.
לפעמים אין לנו ברירה אלא לתת לו בכוח. אבא שלו חושב שזה בסדר ושהוא יתרגל. אני לא שקטה. לא נראה שהוא מתרגל אלא ההפך. מה את מציעה?

כאשר נותנים לילד קטן תרופה בתוך מאכל מוכר מניחים שהוא לא יבחין ולא יזכור. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא. בגיל הרך הזכירה והלמידה שונות. הזיכרון לא מודע והלמידה היא מסוג "הכול או לא כלום". הוא יקשר את טעם התרופה עם אוכל וימנע מאכילה מבלי לזכור מדוע. אם הילד יותר גדול הוא אולי יזכור שהייתה תרופה באוכל אבל לא יבין מדוע: למה לקלקל אוכל שהוא מכיר ואוהב עם תרופה שהוא לא מכיר, כדי לטפל במחלה שהוא לא אוהב. הוא עלול לאבד את האמון בכם ובאוכל שאתם מגישים. לגדל ילד באמת זה לומר את האמת בצורה שהוא יבין.

בליעה ולקיחת תרופות היא מיומנות שצריכה להילמד כמו כל המיומנויות: כמו שמלמדים לנעול נעליים, לקשור שרוכים, ללבוש מעיל או לאכול עם מזלג וסכין.
בדרך כלל אנחנו נדרשים ללמוד אותה בעיתות מחלה ובאווירה של מתח ולחץ שחוסמים את יכולת ההסתגלות. ההורים, שנותנים את הגלולה, לחוצים ומשדרים אנרגיה לא נעימה. הילד שאמור לבלוע את הגלולה מרגיש לא טוב, מקשר את כל מה שקורה עם ההרגשה הרעה הכללית ולא מפריד בין ההרגשה הפנימית שלו למציאות החיצונית ("אם אני מרגיש רע סימן שמה שקורה הוא רע, שמישהו או משהו לא בסדר").

מצאו זמן מתאים. הסבירו לילד במתינות ובשפה פשוטה מדוע חשוב שייקח תרופה ("הרופא אמר שזה יפסיק את השיעול/ הכאב/ הנזלת...."). כבדו את חששותיו והרגיעו אותם ("אתה דואג שזה יהיה מר/ לא נעים/ יכאב", "מה פתאום, זה יעבור"). הפרידו בין לימוד המיומנות ללקיחת התרופה. נסו ללמד את הילד לבלוע כדור באווירה משחקית ולא מאיימת. תנו לא לבלוע סוכריות קטנות, פיסות אוכל קטנות – כתרגול. החליפו איתו תפקידים ותנו לו לתת לכם "כאילו תרופה", תנו לבובה תרופה.

תכננו לתת את התרופה ללא לחץ זמן. קומו בבוקר קצת יותר מוקדם אם צריך. העבירו מסר חד משמעי ("עכשיו!", "צריך!"). אל תדחו ואל תתדיינו יותר מידי. כמה שמתעסקים בזה יותר הרתיעה רק גדלה. חיזרו על הדרישה בליווי הצעת פתרונות ("לערבב את זה במשהו מתוק", "לקבל משהו מתוק אחרי הבליעה"). עודדו אותו ("מי גיבור", "מי גדול", "מי יכול"). אם הילד מסרב בתוקף התריאו פעם אחת ("אם לא תיקח עכשיו לבד, אני אהיה חייב לשים לך בפה"). הקפידו לחבק ולהרגיע לאחר מכן.
ילדים מרגישים גדולים וגיבורים במיוחד כשהם מצליחים לבלוע את הכדור לבד. תנו לו הזדמנות להיות אמיץ וגיבור.
כשמצליחים, אפילו הגלולה הופכת לפחות מרה.

עוד בנושאי בריאות קראו
על אכילה בריאה - "לאכול בריא", "אוכל כל הזמן".
כשהשיניים נושרות - "פיית השיניים".
על תלונות ילדים על כאבי בטן - "כשהגוף מדבר, - כואבת לי הבטן"

6 תגובות