tag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post748886916567384393..comments2022-04-10T05:46:51.827+03:00Comments on ילדים זה לא צחוק: התמודדות עם פחדים- אש ותמרות עשןילדים זה לא צחוקhttp://www.blogger.com/profile/16297099451814092878noreply@blogger.comBlogger6125tag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-54084892387880011102013-02-11T20:36:03.815+02:002013-02-11T20:36:03.815+02:00ל"מוטרדת"
(בת 10.5 שלא זוכרת שקמה בלילה)...ל"מוטרדת"<br />(בת 10.5 שלא זוכרת שקמה בלילה)<br />הירגעו כדי שתוכלו להרגיע את הבת. <br />בשנים שלפני גיל ההתבגרות וגם בגיל ההתבגרות חלים שינויים בדפוסי השינה. במצב שכזה, קורה לעתים, שהמחשב במוח מכבה את כל החלונות ושוכח לכבות את החלון של הפעילות הגופנית. לכן הילד עושה פעילות מסוימת בעודו ישן. לחץ ומתח עלולים להגביר את התופעה שבדרך כלל חולפת מאליה.<br />על פי התיאור שלך כלל לא ברור שזה מה שקרה לבת. היא התכוונה ללכת לשרותים ולא לצאת לטייל.<br />הפחד שלה לקחת סכין נובע, קרוב לוודאי, ממה שהחברות מדברות, ממשהו ששמעה ולא מתוכן תוקפני מודחק. <br />האם יש מישהו בסביבתה שמספר לה סיפורי אימה? האם היא נחשפת למידע מפחיד ללא ביקורת? האם יש סיבות סביבתיות לעליה במתח ומצבי הרוח? האם יש סימנים ראשונים להתבגרות?<br />צאו יחד לבילוי. שבי ושוחחי אתה בארבע עיניים. הסבירי לה שזה סימן טוב, שהיא גדלה ושדפוסי השינה שלה משתנים. בתקופת המעבר יש תופעות כאלה והן טבעיות. שאלי אותה מה הסיבות למצבי הרוח ואיך ניתן לעזור לה. סכמו שתמשיכו לדבר, לעקוב ולעזור לה כי אתם מאוד מאוד אוהבים אותה.<br />אם התופעה נמשכת והדאגה לא חולפת פנו למרפאת שינה.ילדים זה לא צחוקnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-32748797431495883502013-02-05T19:36:26.680+02:002013-02-05T19:36:26.680+02:00תי הבכורה בת 10.5, השבוע קמה מתוך שינה, פתחה את דל...תי הבכורה בת 10.5, השבוע קמה מתוך שינה, פתחה את דלת הבית וחשבה בטעות שזה השירותים (אמיתי..לגמריי!). סיפרנו לה בבוקר את זה בהומור והיא לקחה את זה די קשה..פחדה ללכת לישון וביקשה שניקח אותה לרופא כי יש לה "מחלת ירח". היום בערב לפני שנרדמה אמרה לי שהיא מפחדת שהיא לא זוכרת מה היא עשתה והיא מפחדת שיום אחד היא תקום, תיקח סכין ותהרוג מישהו מבלי לזכור את זה. די נבהלתי, אבל אמרתי לה שזה קורה להרבה אנשים לקום מתוך שינה ושהיא צריכה לחשוב מחשבות טובות.<br />הילדה נרדמה אך האמירה הזו שלה מטרידה אותי. אציין כי לאחרונה היא נוטה למצבי רוח. או שהיא רגוזה ורוטנת או שהיא צוחקת עד שצריך ללהרגיע אותה..מה דעתכם? Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-45564699794646803692011-11-07T20:30:51.843+02:002011-11-07T20:30:51.843+02:00ל"מתלבטת"
(האם לספר לילדה בת 4 סיפורי עמ...ל"מתלבטת"<br />(האם לספר לילדה בת 4 סיפורי עמים מפחידים כפי שנכתבו)<br />אחד הדברים שסיפורי עמים מאפשרים הוא לתת מוצא וביטוי לדמיונות תוקפניים שיש לילדים תחת ההגנה שהסיפור מספק: זו לא מציאות. זה רק סיפור. ובסיפור הכל אפשר... ככה הילד לומד להפריד בין משאלות תוקפניות (הלואי והאח הקטן/ האמא יעלה באש ויתנדף) לבין המציאות. המרחק בין משאלה תוקפנית בעת כעס לבין התגשמותה הוא גדול אפילו יותר מהמרחק שבין קניית כרטיס פיס וזכיה בפרס הגדול.<br />את יכולה לשאול את הילדה איך היא רוצה שתספרי לה. זה מבהיר עוד יותר שזה רק סיפור.<br />את יכולה להזכיר לה שבאמת אין מה לפחד כי אין בספר לא אש ולא מכשפה. ואת יכולה להמשיך לספר את הגירסה הקלה.<br />שלא תהיינה לך התלבטויות קשות יותר.ילדים זה לא צחוקnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-75406424899567557682011-11-03T22:11:29.472+02:002011-11-03T22:11:29.472+02:00אני עוד מתלבטת אם לספר לבת שלי (4) את הגירסה של עמ...אני עוד מתלבטת אם לספר לבת שלי (4) את הגירסה של עמי ותמי שבה הם זורקים את הזקנה שכלאה אותם לאש (כפי שמופיע בסיפור שלנו) או להסתפק בכך שגרשו אותה מהחלון והיא לא חזרה יותר אף פעם...(הציור בהחלט יכול להתפרש גם ככה). כשהיא משחקת שאנחנו נלחמות במכשפה דימיונית (לעיתים רחוקות) היא מדי פעם "שמה עליה אש" עם הרבה התרגשות וככה מגרשת אותה.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-25950648224706260212011-11-02T21:49:39.393+02:002011-11-02T21:49:39.393+02:00ל"חלילה"
חן חן לך על הסיפור. הלואי והיינ...ל"חלילה"<br />חן חן לך על הסיפור. הלואי והיינו יכולות לצ-פר עוד הרבה מהסיפורים שנשלחים אלינו.<br />מתקופת האדם הקדמון ועד ימינו שליטה באש היתה הדרך לשלוט על היקום. הבן החכם שלכם יודע את זה מבלי שהוא למד את זה. כמובן שלצד התיעול של הלהט לאש צריך כל העת גם למתן את ההתרגשות ולשמור על הגבולות והטעם הטוב.ילדים זה לא צחוקnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-79603182601728177262011-11-01T23:03:28.438+02:002011-11-01T23:03:28.438+02:00היי גוני ושרי,
איזה חמוד לראות אותנו בכזו אומנות. ...היי גוני ושרי,<br />איזה חמוד לראות אותנו בכזו אומנות. תודה!!<br />ובענין התיעול: היה ממש חדש לי הרעיון לאפשר לילד מגע עם האש.<br />הייתי חושבת לאפשר דברים דומים אבל כנראה שגם אני משהו מפוחדת. <br />וחוצמזה עזרת לי לשים לב שהאש בשביל הילד היא ריגוש מורכב. הרבה מאוד רגשות מסוגים שונים. <br />ננסה. <br />לא לחינם ל"ג בעומר היה יום מכונן בשביל הקטנצ'יק הזה. ועוד לראות בו מכבי אש. וואו!!Anonymousnoreply@blogger.com