tag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post173792213967544524..comments2022-04-10T05:46:51.827+03:00Comments on ילדים זה לא צחוק: הכנה לכיתה א'ילדים זה לא צחוקhttp://www.blogger.com/profile/16297099451814092878noreply@blogger.comBlogger8125tag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-43960100264311810242012-08-26T20:26:59.373+03:002012-08-26T20:26:59.373+03:00ל"יהיה בסדר"
(ילדה שרוצה לקחת אתה בובה ל...ל"יהיה בסדר"<br />(ילדה שרוצה לקחת אתה בובה לכתה א')<br />בעבר כתבנו על הצורך של ילדים לקחת אתם חפץ אהוב כדי להרגיש קרוב לבית ולהסיח דעתם מהגעגועים. בכיתה א' זה עדיין תקף (וגם בשנה א' בצבא או באוניברסיטה). זה אולי קצת ילדותי אך מצד שני מאפשר לה לשחק עם זה עם החברות. אפשרי לה לקחת בובה. הסבירי לה על איזה צורך זה עונה. אמרי לה שזה רעיון טוב אבל עוד יותר טוב לשחק יחד עם החברות. אם היא תרגיש שאולי זה מנתק אותה מחברות עדיף שתשאיר את הבובה בתיק.<br />יותר מכל בובה יעזור לה אם אימא שלה תרגע כדי שתוכל להרגיע! יהיה בסדר. כתה א' זו לא צניחה חופשית. לא מוכרחים להצליח מהיום הראשון!ילדים זה לא צחוקhttps://www.blogger.com/profile/16297099451814092878noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-42923359814449571252012-08-26T17:34:47.526+03:002012-08-26T17:34:47.526+03:00תודה על הייעוץ. אני בהיסטריה יותר מהבת שלי. אבל יה...תודה על הייעוץ. אני בהיסטריה יותר מהבת שלי. אבל יהיה בסדר. נכון? כולם עוברים את זה...הילדה שלי אוהבת מאד את דורה, זה יהיה לא נעים אם היא תיקח איתה בובה של <a href="http://nickjr.walla.co.il" rel="nofollow">דורה</a>ביום הראשון?Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/06016424448072090813noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-33101608595936749522011-11-15T20:30:50.109+02:002011-11-15T20:30:50.109+02:00ל"אמא מרפאה"
(ילדה בכתה א' שמתחלה בי...ל"אמא מרפאה"<br />(ילדה בכתה א' שמתחלה בית ספר ומבריאה ברגע שרואה את אמא).<br /> לפי התאור שלך הבת שלך מאד רוצה להסתגל לבית ספר ולזרום. אולי היא קולטת שזו המשאלה שלך ורוצה לשמח אותך. אבל פעם בכמה ימים ניגמר לה הדלק. ההיתחלות של ילדים נובעת מהרצון שלהם לשמור על דימוי עצמי בוגר ועצמאי, כמו שאנחנו, לפעמים, מפריזים בתלונות על העומס והעיפות כשאנחנו מרגישים שאנחנו רוצים מנוחה וחוששים שזה יתקבל כעצלות גם בעיני עצמנו. במקרים אחרים ילדים מתחלים כשההורים עסוקים וטרודים ומתפנים אליהם רק כשהם חולים( לא ניראה לי שזה המיקרה שלכם).<br />נהלי איתה שיחה מלב אל לב.<br />אמרי לה שאת רואה כמה היא מתאמצת להיות גדולה, שאת מבינה שלפעמים קשה לה בבית ספר. אמרי לה שאת מעדיפה שהיא תגיד לך שהיא מתגעגעת ושהיא רוצה לדבר איתך מאשר שתגיד שהיא חולה. גם בבית את מעדיפה שהיא תבקש חיבוק- נישוק או תישאל אם את אוהבת אותה גם כשאת כועסת מאשר שתתלונן שקיבלה מכה . סכמו שתעקבו ותיראו כמה היא מצליחה.<br />במקום לגעור ולהעיר נסי לעודד ולהחמיא ותראי איך היא צומחת.<br />נישמח אם תספרי לנו.ילדים זה לא צחוקnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-72561816748494581452011-11-14T16:37:22.169+02:002011-11-14T16:37:22.169+02:00שלום גוני
ביתי התחילה השנה כיתה א. בסך הכל היא הול...שלום גוני<br />ביתי התחילה השנה כיתה א. בסך הכל היא הולכת לבית הספר בשמחה וזורמת שם. <br />אבל- פעם בכמה ימים מתקשרים מהמזכירות שלילדה כואב הראש. סוג שלבוא הביתה או לדבר עם אמא מרפא את זה. <br />האמת - זה נורא לא טוב לי עם זה. יחד עם זאת השבוע הרגשתי שפעם אחת אפרגן לה שחרור 'מחלה'. <br />הילדה חזרה הבייתה ותיארה לי: 'את יודעת איך כאב לי הראש? כמו ניתוח בלי הרדמה'. מעניין, אמרתי לעצמי, שההרדמה פעלה ברגע שהגיעה הביתה מצוין!! <br />אנא, תעזרי לי, אני לא סובלת את ההתחלות הזאת. והילדונת משתמשת בה די הרבה. [בקשה שלא אהבה או גערה והיא 'פתאום' מקבלת מכה]. מה עושים? מה נכון וטוב?Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-33905032132152235322011-08-30T22:45:14.045+03:002011-08-30T22:45:14.045+03:00תודה , גוני על התשובה המקיפה (גם בן זוגי שמע ונרגע...תודה , גוני על התשובה המקיפה (גם בן זוגי שמע ונרגע) זה בהחלט נשמע אפשרי ופחות מפחיד עכשיו.<br />מהאמא לבת 4Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-87636351440650995242011-08-30T14:50:20.420+03:002011-08-30T14:50:20.420+03:00נהנתי מאד מהאתר והנושאים בו.מאד רלוונטי להורים, מו...נהנתי מאד מהאתר והנושאים בו.מאד רלוונטי להורים, מועבר בצורה ברורה ופשוטה ובלי הרבה מילים של בית מרקחת.<br />גוני, שמעתי את הרצאתך ב"פתחיה" וזה היה מרתק, מעניין ופותח את הלב לשנות דברים שחשבתי שכך הם, וזו אני ואלו ילדי...<br />תודה רבהAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-44899665933329850982011-08-30T10:56:30.192+03:002011-08-30T10:56:30.192+03:00ל"זקוקה לחום"
(ילדה בת 4 שעוברת לגן עם ג...ל"זקוקה לחום"<br />(ילדה בת 4 שעוברת לגן עם גישה לימודית וגננת פחות חמה).<br />כבר כתבנו בעבר שאתגר חיובי לגדילה בעוד שסטרס פוגע ומפריע לה. חמימות אנושית מצמצמת לחץ גם במקום בו התנאים מלחיצים. גישה לימודית איננה בהכרח סביבה מלחיצה. לפעמים דווקא עיסוק בתכנים יותר קוגניטיביים ומסגרת מובנית עם דרישות מצמצמים מאבקים על טריטוריה ורכוש, ממתנים גילויי אלימות ומפחיתים רעש ובלגן.<br />שיגרה, הבנה למה שקורה וקשרים רגשיים וחברתיים מרגיעים סטרס. את יכולה, בבית, לעזור לה לשנן את שמות הילדים ולהכיר את סדר היום בגן. כדאי לעזור לה ליצור קשרים חברתיים, לצאת יחד עם חברות מהגן לגינה הציבורית או להזמין אליכם ולבקר בבתים אחרים. גם משחק משותף עם הבת וחברה מהגן בתוך כותלי הגן, בבוקר לפני שאת ניפרדת ממנה, יקדם את הקשרים החברתיים שלה.<br />רעש, כעס וצעקות מגבירים סטרס. אם תגלי שבתך חשופה להם בגן זה לא צריך להשאר בינך לבין הילדה. במקרה שכזה את בהחלט רשאית לדבר עם הגננת ואפילו לנסות לשנות אותה. עשי זאת ממקום מכבד. אפילו גננת לא חמה זקוקה לחום אנושי.<br />נשמח לשמוע ולהתעדכן.ילדים זה לא צחוקnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8257623538146488202.post-58376422267775889912011-08-28T22:03:44.002+03:002011-08-28T22:03:44.002+03:00הבת שלי עולה לגן טרום-חובה (בת 4)
ואני חוששת שהיום...הבת שלי עולה לגן טרום-חובה (בת 4)<br />ואני חוששת שהיום האוריינטציה הלימודית של הגנים (וספציפית של הגננת הזו) כל כך חזקה, שלא ישאר מספיק מקום למשחק וכיף, ולהיות ילד. גם בגן הקודם למדו דברים אבל הגננת היתה מאד חמה והיה יותר זמן למשחק חופשי (מודה, הפרידה מהגן הקודם קשה גם לי).סה"כ היא חכמה ונהנית ללמוד דברים אבל גם מאד זקוקה לחום ולמשחק ולרוגע... איך אפשר לרכך את (או לפצות על) הגישה הלימודית , להפחית מהלחץ שאולי יהיה סביב זה ובכלל לברר איך זה משפיע עליה לאורך השנה? אני מתכוונת לדברים שאפשר לעשות ולהגיד ביני לבין הילדה כי ברור לי שלא אוכל לשנות את הגננת.Anonymousnoreply@blogger.com